קנגון נ' הראל בית השקעות בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 8.6.2010 (כב' השופט אילן דפדי), לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שנמנעה ממנו האפשרות לבצע הוראות מכירה של ניירות ערך בשל כשל במערכת החשמל של המשיבה.

המשיבה טענה בבית משפט קמא כי בהתאם להוראות הסכם פתיחת החשבון היא זכאית לפטור מאחריות לכל נזק שנגרם למבקש בגין אי ביצוע של הוראות כאמור כתוצאה מהפסקת החשמל. מעבר לכך טענה המשיבה כי לא התרשלה במתן שירותיה שכן הפסקת החשמל נגרמה על ידי חברת החשמל מצויה באחריותה של חברת החשמל בלבד, ולמשיבה לא היתה שליטה עליה. בנוסף, טענה המשיבה כי אין כל ערבות לכך שהמבקש היה מצליח למכור את ניירות הערך שכן אין בטחון שהיה מוצא קונה שירכוש ניירות ערך אלו ומדובר בנזק תיאורטי שלא הוכח. יתר על כן, בפועל מכר המבקש את ניירות הערך שלו מספר ימים לאחר מכן בשער גבוה יותר מהשער בסוף היום הנטען בכתב התביעה.

ע"פ סמכותי הקבועה בתקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבר"ע ללא צורך במתן תשובה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר לצדדים הליך יעיל, פשוט ומהיר, שמאפשר להביא לסיום המחלוקת ללא שיהוי, שאינו יקר, בתביעות אשר עלותן הכספית נמוכה, ולפטור את הצדדים בכל הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה רגילה (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

תכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים תיקון בערעור. עולה בברור מפסק הדין כי הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט, לפיהם מדובר בתקלה שמקורה אינו במשיבה - אלא בהפסקת חשמל אשר למשיבה לא היתה אפשרות להתמודד עימה - וכי מדובר בנזק תיאורטי בלבד, נקבעו על יסוד התרשמותו מן העדים ומן המסמכים שהוצגו לפניו (ראו גם פרוטוקול הדיון עמ' 4 ש' 9-12, עמ' 5 ש' 17-32) ובכגון דא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

לא למותר לציין שהמבקש גם לא זימן לעדות מטעמו את מר בראל מנכ"ל הבנין בו שכנו משרדי המשיבה כדי לברר את הסתירה שקיימת לטענתו בין גרסת המשיבה לפיה תוקנה התקלה ביום א' בשעה 12.30 בצהריים לבין מכתבו של בראל (נספח 6 לבר"ע) לפיו מועד סיום התקלה היה בשעה 10.15 בבוקר.

באשר לטענות המבקש על כך שבפרוטוקול הדיון נפלו טעויות, כלל הוא שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את מהלך הדיון, ובעל דין הטוען אחרת עליו לבקש מבית המשפט שניהל את הפרוטוקול לתקנו. במקרה דנן אין בפרוטוקול הדיון זכר לטענות אלה שהעלה המבקש בבר"ע, ולא מצאתי בחומר שלפני כי הוגשה לבית משפט קמא בקשה לתיקון הרישום בפרוטוקול.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אב תש"ע, 28 יולי 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: